מכתבי תודה


בדף הזה ריכזנו עבורכן מעט ממכתבי התודה שמדריכות שיטת אביבה מרבות לקבל. קשה להשאר אדישים מול עדויות אלה ממקור ראשון שמכולן עולה שוב ושוב אותה חוויה של קושי להאמין ביכולות השיטה ובהישגים שהופיעו בתוך זמן לא ארוך. אתן מוזמנות להתרשם בעצמכן!

בס"ד

התקופה של התרגול בשיטת אביבה, לצד הבעיות ההורמונליות, הייתה מאתגרת.

אני בת 24 נשואה שנה וחצי. מאז ומתמיד המחזור שלי היה די סדיר סביב 30 יום.
בתחילת הנישואין מאוד פחדתי מלהכנס להריון אבל כעבור כחצי שנה כבר חיכיתי כבר להריון.
הגעתי לרפלקסולוגית בהקשר של טיפול בנושא אחר. על הדרך היא המליצה לי על שיח אברהם בשל חשש שבחלק מהפעמים אני לא מספיקה לטבול לפני הביוץ.
התברר ששיח אברהם שלרוב מסדר את המחזור, החל לעשות לי בעיות במחזור.
כעבור עכוב של כשבוע כבר הייתי בטוחה שאני בהריון, אך הבדיקות הביתיות הראו תוצאה שלילית, קבלתי מחזור שונה מהרגיל והתבאסתי אבל לא נורא.
אחרי חודש נוסף של עכוב ארוך אחרי בדיקות ביתיות עם תוצאות שליליות הייתי בטוחה שאני בכל זאת בהריון, אבל אחרי בדיקת דם, כבר הבנתי שאין סיכוי.
כעבור בעצם חודשיים מהמחזור הקודם קבלתי מחזור.
קצת לפניכן, הלכתי לרופאת נשים שלא ידעה מה קורה, אמרה שאני בהחלט לא בהריון, אבל המחזור הארוך לא היה ברור.
הרופאה נתנה לי מרשם להורמונים שבסופם אקבל מחזור. לא רציתי לקחת הורמונים, אבל חשבתי שאין ברירה.
במקרה שמעתי מאחותי על שיטת אביבה, בררנו קצת עם מישהי שהכרנו את הנושא ומשם שיחה עם מיכל פוני ומהר מאוד קבעתי עם מירב סלומון.
בתחילה הייתי מאוד אופטימית וקיוויתי שאוטוטו אני כבר בהריון. אבל לאט- לאט התחלתי להבין שאני בתחילתו של תהליך...

ממש השתדלתי להקפיד לקום מוקדם בבוקר כדי לתרגל לפחות פעמיים בשבוע בבוקר ויום אחד בצהריים. ימים שהייתי חוזרת רק מאוחר בלילה מנסיעות ארוכות השתדלתי לבקש מחברות לתרגל אצלן בבית.
התקופה של התרגול בשיטת אביבה לצד הבעיות ההורמונליות הייתה מאתגרת, זכורה לי פעם אחת במיוחד שרק הספקתי לטבול ביום ה12 וכבר ביום ה14 קבלתי מחזור.
כעבור כשלושה חודשים מתחילת לימוד השיטה החלטנו לערוך ברור רפואי לדעת בדיוק עם מה אנחנו מתמודדים בכלל.....
לשמחתנו גילינו שהפרופיל ההורמונלי תקין, והתחלנו במעקב ביוץ.
בחודש הזה התחלתי קצת יותר להתייאש, אבל כשהבנתי שהזקיקים לא כל כך גדלים ולא רואים התקדמות והבנתי שמאוד יכול להיות שאם אתרגל כמו שאני אמורה זה ישפיע יותר על הגדילה, אז תוך התייעצות אינטנסיבית ומעמיקה עם מירב, תרגלתי בצורה חזקה בימים שאחרי הטבילה מכיוון שהביוץ עדיין לא הגיע.
לשמחתי, באותו חודש ראינו שהיה ביוץ, אמנם היה מאוחר, אבל היה!
בעצם אני לא ממש יודעת מה הייתה הבעיה מכיוון שלא עשיתי בדיקות כשהבעיה הייתה נוכחת, כנראה שעם כל הבלאגן במחזור ניתן להניח שהייתה בעיה הורמונלית...
כעבור כשבועיים הבדיקה הביתית הראתה תוצאה חיובית!

כעת אני בחודש הרביעי, מחכה להרגיש את תנועות העובר, ומחכה ומצפה לתינוק/ת בעוד כמה חודשים.

תודה רבה רבה למירב סלומון - מורה מצויינת שליוותה אותי ברגישות ובסבלנות רבה.

ב"ה

התחלתי את כל תקופת הטיפולים לפני כארבע שנים- כמה חודשים טובים לאחר החתונה שלנו. אף פעם לא היה לי מחזור מסודר, אבל גם לא ייחסתי לכך חשיבות גדולה, לא הייתי כל כך מחוברת למה שעובר על הגוף שלי ולכן זה אפילו היה דוקא נוח שהופעת המחזור לא היתה כ"כ תכופה. לא ידעתי שזה סימן שיכול להעיד על בעיה בפריון.

סה"כ רצינו לדעת אם הכל בסדר, אז ביצענו סדרת בדיקות דם, שהראתה פרופיל הורמונאלי לא כ"כ מסודר. בהמשך כשהרופא ביצע אולטראסאונד אובחנתי כבעלת שחלות פוליציסטיות. מכאן התחיל תהליך של נטילת הורמונים בכדורים על בסיס חודשי... ציפיה.. ואכזבה.. וחוזר חלילה. לאחר כשנה הופניתי למרפאת פריון שבה ההליך רק נהיה יותר מתיש פיזית ונפשית וכלל נסיעות תכופות לבדיקות דם ואולטראסאונד, וכמובן המשך של נטילת הורמונים בכדורים/ הזרקות. ההרגשה בכל התקופה הזו היתה מתח רב, במיוחד בזמנים לפני הטלפון מהאחות או לפני הבדיקה הביתית, הרגשה שלאחר כל תשובה שלילית התחלפה באכזבה צורבת, וגם קצת ייאוש- הנה שוב ושוב אני חוזרת לנקודת ההתחלה. בנוסף, גם הלחץ החברתי השקט עשה את שלו, לגלות שגם לזוגות שהתחתנו אחרינו כבר יש ילד... ועוד אחד... יחד עם השמחה בשמחתם (שאני מודה שגם היא היתה עבודה לא פשוטה) האירועים הללו הדגישו עוד יותר את החוסר שלנו.

לאחר כמה חודשים במרפאת הפריון הרגשתי שמשהו חסר, שהדרך הזו גומרת לי את הכוחות, הפיזיים והנפשיים, הרגשתי שאני רוצה לטפל בעצמי בדרך אחרת, יותר בריאה וטבעית אבל לא ידעתי איך. בדיוק אז חברה שסיימה לימודי רפואה טבעית הציעה לי לקבל טיפול במסגרת הסטאז' שלה וקפצתי על ההזדמנות. הטיפול כלל שינוי תזונה מאד משמעותי הכולל תקופת ניקוי רעלים וכן המלצה על שיטת אביבה. ועם כל השינוי העצום והלא פשוט באורח החיים, גם בתזונה וגם בתזוזה, הבנתי שמצאתי את מה שחיפשתי, זה היה כל כך טוב ונכון. קודם כל- להבין שמה שיש לי הוא דבר בר ריפוי, אני ממש יכולה להתרפא משחלות פוליציסטיות! זה היה חידוש שלא שמעתי מאף רופא לפני כן.. בנוסף- החיוניות והקלילות שיש בי אחרי שהגוף שלי מקבל את המזון המיטבי עבורו והוא זז כמו שהוא צריך- זה דבר שמכניס הרבה אנרגיות חיוביות לכל התהליך, אבל אולי הכי חשוב- הלחץ והמתח שיורדים, כי אני כבר לא צריכה לראות את התוצאות עכשיו, וגם אם אני לא אהיה בהריון מחר בבוקר- זה בסדר כי עכשיו אני בתקופה של ריפוי, אני נותנת לגוף שלי את הזמן שהוא צריך- גם אם זה כמה חודשים- כדי שהוא יתחזק ויוכל להיכנס להריון באופן טבעי. גם אם אני לא בהריון עכשיו- אני ממש לא בנקודת ההתחלה. אני ממש מתקדמת ומתנקה כל יום.

אני מודה שהתכנית הזו היתה שינוי גדול ודורש, אבל הרגשתי שהיא מיטיבה איתי והמשכתי. לאחר חצי שנה של אימון ותזונה פתאום היתה לי נקודת שבר, הרגשתי שאני משקיעה הרבה ופתאום לא בטוחה כמה זה עובד עלי אם בכלל, והחלטתי לחזור לרופא הפריון, לפחות כדי שיבדוק אותי ואוכל לראות האם התכנית עזרה לי. חזרתי לרופא וסיפרתי לו מה עברתי (הוא רופא מומחה אבל לא היה לו שום מושג בפתרונות טבעיים לפריון, "מה עשית, היית אצל אביבה?"...) הוא החליט שממשיכים בתכנית המקורית ומתקדמים הלאה בטיפולים לכיוון הפריה חוץ גופית. לפני שנפרדנו ביקשתי רק שיבצע מעקב זקיקים כדי שנוכל להתרשם אם קיים שיפור, אם קרה משהו כל התקופה. אני נכנסת לבדיקה והטכנאית אומרת לי שהיא מזהה ביצית לקראת ביוץ! אבל אני הייתי עדיין בספק, אולי זאת איזה ציסטה שתקועה שם חצי שנה... למה שפתאום יהיה לי ביוץ טבעי? לאחר שבוע ביצעתי בדיקת דם שהראתה שהפרוגסטרון שלי עלה לערך תקין- דבר שלא זוהה בעשרות בדיקות שביצעתי קודם לכן! גם כאשר קיבלתי הורמונים מבחוץ. כל כך שמחתי, וידעתי שאני ממשיכה עם שיטת אביבה גם אם זה ייקח עוד קצת זמן. אבל השמחה הגדולה הגיעה שבוע לאחר מכן- כשהאחות התקשרה והפעם הודיעה לי שהתוצאה חיובית.

היום ב"ה אני חובקת תינוק מתוק אחרי הריון תקין ונעים, הריון שעבר עם הרבה חיוניות וכמעט ללא בחילות (ואני בטוחה שזה הרבה בזכות הניקוי והאימון). היום אני מעריכה מאד את היכולת של הגוף שלי לרפא את עצמו, בתחום הפריון ובכלל.

וגם אני יודעת שאם אתקל בבעיות פריון בהמשך, אחזור לתרגל את שיטת אביבה כדי לתת לגוף שלי את הכלים לרפא את עצמו.

תודה רבה לכל העוסקות בתחום המופלא הזה, וכמובן לתמר הופמן המדריכה המקסימה שלי.

שיהיה בהצלחה לכולנו.

מ.ה.

אדווה ושיטת אביבה שינו את הדרך שבה הסתכלתי על ההריון, המיניות והגוף שלי. לא דרך מילים, אלא דרך תנועה השגתי שוב את השליטה על הגוף, והאהבה לכל אלה.

בתקופה שניסיתי להיכנס להריון (שנה וחצי של רכבת הרים...) היה לי את הצורך לשמוע סיפורים שהם ״כמו שלי״. לא כאלה שנכנסו להריון על הניסיון הראשון, ובטח לא כאלה שנכנסו להריון בטעות. חיפשתי את השחלות הפוליציסטיות, המחזור הלא סדיר, שנים של גלולות.

הסיפור שלי מתחיל בחצי שנה של ניסיונות ״טבעיים״, בלי התערבות וגם בלי שום מחזור. לא סדיר ולא ״לא סדיר״. כלום. כשהרופא נשים אמר לי שעם שחלות פוליציסטיות כמו שלי הסיכוי שאבייץ הוא קלוש ביותר- התחלתי להבין שמשהו לא בסדר.

בהמלצתו ניסיתי את הטיפול הקונבנציונלי- שני סבבים של איקקלומין- לא ביוץ, לא מחזור. הרבה אכזבה. המון.

אחרי שסיימתי עם הסבב השני, בעידודו של בעלי, התחלתי טיפול בדיקור סיני אצל האחת היחידה והנפלאה- יעל ססלוב שני. אבקת קסמים לא הייתה שם, אבל מפה התחיל השינוי.

אחרי חודשיים של דיקור יעל המליצה לי על שיטת אביבה.

עם הרבה סקפטיות נפגשתי עם אדווה אצלה בבית. כמה דמעות ששפכתי, ורק כשהן יצאו אצלה לראשונה, הבנתי כמה זו הדרך שאני צריכה לעבור- להתחבר לעצמי ולגוף שלי במסע המטורף הזה. אדוה הזכירה לי דברים שכבר קצת שכחתי, שהגוף שלי בריא, חזק, חכם ושיש לי את היכולת לעזור לזה לקרות. אני יכולה.

3 חודשים עשיתי את התרגילים, יום כן יום לא. בלי הפסקות (כבר 6 חודשים שאני בלי מחזור...) כי בכלל אין ביוץ. התרגילים, המוזיקה, השגרה של להשקיע בעצמי, נתנו לי את ההרגשה שאני עושה את המקסימום. יום אחד זה יקרה, בלי שנרגיש, משהו ישתנה...

כעבור 3 חודשים, בייצתי לראשונה. פעם ראשונה בחיים. והרגשתי את זה בעוצמות מטורפות. הרגשתי שנכנסתי להריון ולצערי הוא היה לא תקין. אחרי הפלה כואבת התאוששתי נפשית ופיזית, ואחרי שלושה שבועות חזרתי לתרגל. התחושה הייתה כאילו אני חוזרת הביתה. למוכר ולאהוב. זה הצליח פעם אחת, זה יצליח שוב. וזה יהיה בריא בפעם הבאה.

בסופו של דבר (אחרי שנה וחצי של ניסיונות ובאמצע הפלה) פניתי לרופא נשים מקסים ורגיש, שהיה מאוד אופטימי לגבי ולגבי השחלות שלי. הוא לא גיחך כשהזכרתי את הדיקור, ולא האדים כשהזכרתי את אביבה. הוא אמר ״יאללה, בואי ננסה״.

סבב ראשון של זריקות פיוריגון, דיקור, אביבה, הרבה תפילות. ומשהו בנפש ובראש רגוע יותר מבעבר. לא הספקתי לסיים את סבב הזריקות הראשון ונכנסתי להריון. ההתרגשות בשיאה. הצליח. יש!

היום, שנה אחרי, אני מתרגשת לכתוב את הסיפור שלי, בזמן הנקת לילה לתינוקת נפלאה ומתוקה...

אדווה ושיטת אביבה שינו את הדרך שבה הסתכלתי על ההריון, המיניות והגוף שלי. לא דרך מילים, אלא דרך תנועה השגתי שוב את השליטה על הגוף, והאהבה לכל אלה.

אמרו שיש לי מנופאוזה. FSH גבוה. אמרו לי תשקלי תרומת ביצית...
ואני בסה"כ רציתי להיות אמא.

על אף כל בשורות האיוב, הייתי בסה"כ בת 33, לא מוכנה לוותר על הריון ואימהות. התעקשתי למצוא רופא שלא מפחד מFSH גבוה ומטפלת ברפואה סינית מקצועית ויצירתית ואחרי 3 טיפולים נכנסתי להריון, שלא צלח אבל מבחינתי היה הסימן שאני יכולה.

אחרי עוד 4 טיפולים נכנסתי להריון, וילדתי בן מדהים ובריא.

לאחר פחות משנה חזרנו לטיפולים, שוב FSH גבוה, אבל הפעם אופטימיים. הגוף שלי יודע להיכנס להריון ויודע להיות בהריון. קטן עלינו...

מסתבר שלא רק שזה לא היה פשוט, הפעם הזו היתה אפילו יותר קשה.

הגעתי לשאיבות עם רירית דקה וזקיקים ריקים. לעבור טיפול ארוך עם זריקות ומעקבים, להתעורר מהרדמה ולשמוע שאין ביציות, זה כאב שקשה לתאר.

החלום להביא אח או אחות לבן שלי הלך ונמוג, הבנתי שאני חייבת לעשות משהו, לשנות כיוון, לצאת מהקופסה... משהו... העיקר לא לשבת ולחכות לנס, אלא לעשות בעצמי נס.

הייתי חייבת לעשות כל מה שביכולתי ולהילחם על החלום הזה ולו רק כדי שאוכל להסתכל לבן שלי בעיניים ולהגיד לו שניסיתי הכל, השתדלתי והתאמצתי אבל לא הצלחתי.

מחיטוט באינטרנט קראתי על שיטת אביבה, לא היה לי מה להפסיד.

כבר בשיחת טלפון עם אדוה נפתלי, התעודדתי. אדוה אמרה לי שהFSH מראה שהשחלות שלי מותשות, ולא שיש בעיה עם הביציות שלי, כל מה שצריך זה לאמן את המערכת ולחזק אותה. בדיוק כמו כל שריר אחר בגוף. זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע, המשפט הזה הידהד אצלי בהמשך הדרך.

אחרי תקופה ארוכה שנעתי מיאוש ליאוש, חזרה לי התקווה.

התחלתי לתרגל וחזרתי לדיקור, אחרי כחצי שנה עשיתי מעקב והזקיקים נראו יפים, הרירית עבה והערכים ההורמונליים בהתאם. חזרתי עם התוצאות לרופא ואחרי יותר משנה של שאיבות ריקות, הצלחנו לשאוב 5 ביציות שהופרו ל5 עוברים מופלאים.

הצלחנו לייצר 5 עוברים אבל הרירית היתה דקה, דקה מדי להשתרשות. שוב כשנה של טיפולים ללא החזרות. הרירית בקושי חוצה את ה5 מ"מ.

מדברים איתי על פונדקאות, ואני לא שם... לא מוכנה לוותר.

עשיתי היסטרוסקופיה ונמצא חשש לדלקת ברחם. הרופא רשם לי אנטיביוטיקה למשך שבועיים והשלמתי עם 16 כמוסות אומגה 3 ו3 כמוסות כורכום ביום כ-3 חודשים, כמוסות טבעיות אנטי דלקתיות.

ושוב טיפול, הפעם רירית 6.5 תלת קווית.... יש החזרה ! יש תקווה

הגענו לבית חולים במתח שהעוברים יופשרו באופן תקין ומיטבי להחזרה, וכך היה.

אחרי 14 יום של מתח ותשעה חודשים מרגשים, היא שוכבת פה לידי ישנה בשקט ולא מבינה איזה מסע עברו ההורים שלה.

8 שנים של ניסיונות וטיפולים, 16 הפריות, בין לבין שאיבות של ציסטות, 2 ילדים קסומים ואנשים טובים שבזכותם אני אמא: המדריכה משיטת אביבה אדוה נפתלי, דיקור סיני מיכל שטינברג ויעל ססלוב, רופא מופלא שביחד איתי הקשיב לגופי ולא התייאש וכמובן בן זוגי, המשענת והכח שלי.

"...ובניגוד לכל החודשים שבהתקרב מועד הוסת הייתי במתח ובודקת כל הזמן, הפעם ממש ניסיתי לא לדעת מתי. כל פעם שהמוח שלי ניסה לחשב תאריכים הייתי מעבירה למחשבות אחרות, ידעתי בערך, אבל לא בדיוק. ונחשו מה קרה?? כן, הפעם זה פשוט קרה. ספונטני! אני יודעת שלמרות שלא "עשיתי" כלום בחודש הזה - הגוף שלי היה מוכן אחרי כל החודשים האלה, והכוונה הברורה שלי להתפתחות ולהריון עבדה. אז כשפשוט נחתי - איכשהוא זה היה הזמן (וזה עוד שיעור בשבילי).." - סיפור הצלחה בשיטת אביבה

שלום לאמהות שבדרך ...

משתפת את הסיפור שלי כדי לתת תקוה ואמונה למי שקשה לה... אני לא מרגישה כמו אחד הסיפורים ה"קשים" שאני שומעת מסביב, ובכל זאת - מאמינה שיש מי שהסיפור יכול לעזור לה...

מעולם לא חשבתי שיהיו לי "בעיות פריון". תמיד הרגשתי מחוברת לגוף שלי ושהוא בריא, צעיר וחזק. את הבת שלי הריתי ב"נסיון" ראשון בגיל 37, וכשהיא היתה בת 3 החלטנו לנסות שוב. די מהר נכנסתי להריון, אבל אז היתה הפלה. לאחר מספר חודשים זה קרה שוב, ואח"כ במשך שנתיים לא הצלחתי להיכנס להריון.

התחלתי לדאוג. הייתי בת 42, חששתי שאני מאחרת את הרכבת. בעלי ואני רצינו משפחה גדולה יותר, הבת שלי ביקשה והתפללה לאח או אחות, ואני פחדתי ממש שלא אחווה שוב את חווית ההריון, הלידה ושלא אוכל להחזיק שוב תינוק משלי. מדי פעם הרגשתי זקנה, לא פוריה, שאין לי יותר מה לתת בעולם ושעבר זמני...

פנינו ליעוץ פריון ובבדיקות דם הסתבר שה FSH שלי גבוה ממה שנחשב תקין. (היה 14.7). בבדיקה גם הסתבר שאחת החצוצרות שלי סתומה, מה שמקטין עוד יותר את הסיכויים. רופאת הפריון אמרה שבהעדר כל סיבה אחרת, המסקנה של אי הפריון היא בגלל כמות ואיכות הביציות, ושהסיכוי שלי להריון ספונטני או אפילו בהזרעה הוא פחות מ 1%. המליצה מיד לעשות הפריה, ולא לבזבז זמן.

בשלב הזה "במקרה" (נכון שאין מקריות בחיים?) שמעתי ממישהי שנסעתי איתה בטרמפ על שיטת אביבה. ישר התחברתי. אני ממש אוהבת תרגול גופני (כמו שאמרתי, גוף בריא וחזק) וגם הבנתי כמה הגיוני התרגול הזה: אם אין זרימת דם לאיזורים החשובים, איך הם יתפקדו כמו שצריך? בעלי ואני החלטנו כן לנסות הזרעה, אבל רק בעוד מספר חודשים. החלטנו לתת צ'אנס לגוף בעזרת צמחי מרפא, בעזרת דיקור סיני, ובעזרת תרגול אביבה.

כך הגעתי לאדוה נפתלי. מה שאהבתי זה את התרגול בקבוצה קטנה של נשים. ככה אפשר גם לשתף ולשקף ולעבור תהליך פנימי ולא רק גופני. אני יודעת שמה שקורה לי בגוף מחובר ישירות למה שקורה לי בנפש ושיש משהו שאני צריכה לעבור שניהם. אהבתי את המפגשים עם אדוה ואהבתי את התרגול. קל, פשוט, מהיר ונעים.

תרגלתי בכל מקום - בבית, בטבע, אצל ההורים, אפילו במלון בפריז... תרגלתי והרגשתי את הדם זורם. בהתחלה אפילו היו לי חזיונות מהרחם, מה שבחיים לא היה לי קודם וגם הבנתי כמה לא הייתי מחוברת אליה לפני כן. במקביל גם קיבלתי טיפול בדיקור כל שבוע, ולקחתי צמחי מרפא. היתה לנו אמונה שאנחנו עושים משהו נכון, ואחד הדברים שחיזקו אותי היו הסיפורים ששמעתי על נשים שעשו את זה והצליחו, גם בגיל יותר מבוגר וגם עם FSH גבוה בהרבה. 4 חודשים של תרגול, צמחים ודיקור ואז ניסינו הזרעה. קיבלתי הורמונים ואיזה חודש זוועתי זה היה!! אני יודעת שרבות מכן במסלול הפריה ושם ההורמונים יותר נוראים אפילו, אבל אני פשוט סבלתי בחודש הזה. בנוסף גם הפסדתי מלא ימי עבודה כי באים לבדיקה, לאולטראסאונד ולהפריה עצמה.

ומה? זה לא עבד... אז מה עכשיו? עוד הזרעה? הפריה?

אז הבנתי, שמשהו בי כאילו אהב עד אז את התהליך - כל שבוע דיקור, תרגול יומיומי כמעט ועבודת התפתחות פנימית - משהו בי אפילו אהב את זה... אבל ההורמונים? זוועה, והחיים שבנויים על רופאים ובדיקות וחישובים? לא מתאים לי. בבדיקות דם נוספות שעשיתי הסתבר שכמו שרצינו וקיווינו - ה FSH ירד ל 7, שזה כל כך תקין וטוב! כן, התרגול של אביבה עבד. כמובן גם הדיקור, הצמחים ובעיקר אני!! עשיתי החלטה פנימית שאני מוכנה להריון. שהגוף שלי עובד טוב. ראיתי בדמיוני 2-3 נשמות שמחכות שם בדרך אלי, ושאחת או יותר מהן אכן יגיעו. וזה חיזק אותי באמונה ובדרך.

חודש נוסף עבר ושוב - אין הריון.

כל החודשים האלה של תרגול וטיפול וכוונה יומיומית עם הדלקת נר, ותהליכים ותפילות, וכו' - ושום תוצאה... את הוסת קיבלתי ביום ההולדת שלי, ואז הרמתי ידיים. הפסקתי לתרגל, להתפלל, לא הלכתי לדיקור. פשוט נחתי. כך כך הרבה כוונה והחזקה היתה לי שם, שמאד התעייפתי, ופשוט עזבתי הכל. טוב נו, כמעט הכל :) כי כן ידעתי בערך מתי הביוץ, אז סקס כן... נו... בסה"כ זה גם נעים :) ובניגוד לכל החודשים שבהתקרב מועד הוסת הייתי במתח ובודקת כל הזמן, הפעם ממש ניסיתי לא לדעת מתי. כל פעם שהמוח שלי ניסה לחשב תאריכים הייתי מעבירה למחשבות אחרות, ידעתי בערך, אבל לא בדיוק. ונחשו מה קרה?? כן, הפעם זה פשוט קרה. ספונטני! אני יודעת שלמרות שלא "עשיתי" כלום בחודש הזה - הגוף שלי היה מוכן אחרי כל החודשים האלה, והכוונה הברורה שלי להתפתחות ולהריון עבדה. אז כשפשוט נחתי - איכשהוא זה היה הזמן (וזה עוד שיעור בשבילי).

בחודשים הראשונים הלכתי כמה פעמים ביום לבדוק אם יש דימום, אם יש הפלה. אח"כ זה עבר לי. מסע ההריון היה לא פשוט לגוף שלי (אבל זה כבר סיפור אחר) ולמדתי לנוח ולתת לעצמי מה שאני צריכה. היום יש לי בן מתוק ומקסים, וכל כמה זמן אני מסתכלת עליו וחושבת כמה שזה לא היה מובן מאליו, וכמה שזו מתנה שהוא בחר והגיע.

כל התהליך הזה מאד חיזק אותי באמונה בעצמי ושאפשר לעשות הכל. שהרפואה המערבית כל כך מוגבלת בחשיבתה המקטלגת, האחוזונית, המצומצמת והלא משאירה פתח לאדם כפי שהוא אלא רק למה שכתוב בספרים, שגם בהם אני לא מאמינה... למדתי שיש אפשרות לגוף להשתנות ולהתחזק, שמה שקורה לי בחיים נתון בידי, ושברגע האמת - אפשר וכדאי גם להרפות לידיים גדולות יותר של היקום...

אני מחזקת כל אחת שבדרך, לגלות מה הדבר המדוייק לה ולעשות את זה. אני ממש לא שוללת הפריות ותהליכים כאלה - פשוט לברר מה נכון לך ולהאמין שזה אפשרי. גם הפריות צריכות לקרות על בסיס של גוף מטופל ומטופח ואהוב, והזמן של כל אחת הוא אחר, ולפעמים כנראה צריך להחזיק אמונה וכוונה הרבה שנים יותר ממני וזה בטוח כל כך קשה. וההתמודדויות... ודווקא בגלל זה אני ממליצה על לתרגל. אנחנו מבקשות משהו מהגוף שלנו, וזה כנראה לא פשוט לו. אז לעזור לו! לטפח, לאהוב אותו, לטפל...

שיהיה בהצלחה לכולכן, מאחלת לכל אחת שחפצה בכך לחבק תינוק/ת בקרוב!

הרבה אהבה...

אם הייתי שומעת לפני כשנה וחצי – שאני יכולה להירפא באמת ובאופן טבעי מהשחלות הפוליציסטיות, ואני יכולה להסדיר לעצמי את המחזור ללא גלולות והורמונים – כנראה שלא הייתי מאמינה. אבל זה קרה, וזה יכול לקרות לכל אחת שמתמודדת עם הקושי הזה.

זה סיפור אחד קטן, של בחורה בת 24 – מתוך הרבה סיפורים והרבה אנשים. אבל אני מאמינה שהסיפור שלי יכול ללמד, לעודד וגם לחזק. הלוואי שאצליח להגיע למישהי אחת דרך הסיפור הזה ולגרום לה להאמין שהיא יכולה לשנות את הסיפור שלה, להפוך אותו לסיפור טוב. אם הייתי שומעת לפני כשנה וחצי – שאני יכולה להירפא באמת ובאופן טבעי מהשחלות הפוליציסטיות, ואני יכולה להסדיר לעצמי את המחזור ללא גלולות והורמונים – כנראה שלא הייתי מאמינה. אבל זה קרה, וזה יכול לקרות לכל אחת שמתמודדת עם הקושי הזה.

בגיל 16 אובחנתי כבעלת שחלות פוליציסטיות, לאחר שכמעט ולא קיבלתי מחזור. הרגשתי שמשהו לא בסדר, ושאני שונה מכולן – התביישתי, היה לי קשה לקבל את העובדה שאני לא מתפתחת כמו כל החברות שלי. לאחר בדיקות הרופאה קבעה כי זה המקרה, אבל לא ממש הסבירה לי מעבר אלא טענה כי מטפלים בזה בעזרת גלולות. אז עוד לא הבנתי במה זה כרוך ומה ניתן לעשות. הייתי צעירה שפשוט רצתה תיקון מהיר. המשכתי כרגיל וללא גלולות עד גיל 20. לקחתי גלולות במשך כשנתיים ובהן היו עליות ומורדות במצב הרוח, דיכאונות ובעיקר הרגשתי כאילו אני לא יכולה לשלוט בגוף שלי.

כל זאת השתנה כשהפסקתי לקחת את הגלולות (יסמין) כיוון שהייתה אזהרה, ולא פניתי לגלולות אחרות. רציתי לבד. במשך כשנה לא לקחתי גלולות והתסמינים של השחלות הפוליציסטיות רק החמירו. אקנה חמור, עליה במשקל ועוד מתנות. בשלב מסויים, שהיה אחד מהקשים בחיי – החלטתי לפקוח את העיניים ולשים לזה סוף. ידעתי שאני יכולה, אבל לא ידעתי איך.

במשך תהליך ארוך מאוד של כשנה – תהליך שעדיין נמשך – אני לומדת, חוקרת ומבינה את הגוף שלי, למה הוא מתנהג באופן שהוא מתנהג ואיך אפשר לעזור לו לחזור למסלול. הכל התחיל מהתזונה הטבעית, כשהחלטתי להימנע מכל המזונות המעובדים, מחלב ומסוכר, ולהתקרב לדברים האמיתיים. כמובן שזה גם דורש המון חוזק נפשי ורוחני, והרבה עבודה שהיא יומיומית. שום דבר אינו מובן מאליו, וכל יום הוא אתגר חדש, אבל עם הרבה אמונה והרבה רצון טוב, אני מתקדמת לאט לאט.

ואז, ברוך ה' – הגיעה מירב סלומון לחיי – נכנסה ללא הודעה מוקדמת וטרפה את כל הקלפים. פתאום פגשתי מישהי שמבינה באמת מה עובר עלי, ויכלה להסביר לי איך הגוף עובד ואיך אני יכולה לעזור לו. הגוף התחיל לעבוד כבר במהלך הפגישה הראשונה, ממש הרגשתי, פיזית, איך הכל חוזר למסלול ומתאזן. התרגילים מתחלקים לשלושה חלקים והם מאתגרים אבל לא קשים מאוד, כיף לשמוע מוזיקה ולתרגל בבוקר, לפתוח את היום באנרגיות טובות. תוך פגישה אחת מלמדת, מעשירה ומרגשת – ותרגולים בבית במשך כשבועיים-שלושה, קיבלתי מחזור! אני רוצה להדגיש עד כמה העניין הזה הוא לא מובן מאליו בשבילי, המחזור שלי הוא לא סדיר כלל והוא יכול להגיע גם פעם בשנה או חמור מכך, והעובדה שבזכות האמונה החזקה בתהליך, התרגול, והשליחה האמיתית הזו – מירב, הצלחנו להגיע לתוצאה שהיא פשוט נפלאה בעיני ומאוד מרגשת.

כעת אני ממשיכה את התרגילים שלוש פעמים בשבוע, בשמחה, בחדווה ובהתמדה – עם כוונה אמיתית להצליח ולהעלים את התופעה הזו שנקראת "שחלות פוליציסטיות" מחיי. והתודה האמיתית מגיעה למירב שהצליחה, בהמון חן, תמיכה ושמחה – להעניק לי מתנה אמיתית – את השליטה בחיי.

אתן חזקות,

אתן יכולות,

אתן שולטות בגופכן.

בהצלחה

"אני מקדישה וחולקת את פירותיו של התרגול הזה שלי, לכל הנשים שסובלות עכשיו. מי יתן והן ימצאו את הדרך אל הריפוי , מי יתן והן ירפאו מהבעייה שלהן. מי יתן והן יכנסו להריון באופן קל וטבעי . מי יתן וכולן יהיו בריאות ומאושרות" - מתוך הבלוג של שירי

שיטת אביבה לפיריון - חברה אמיתית לדרך

פורסם ב-12 ביולי 2012, 14:47 בתפוז אנשים- הבלוגיה, מדור בריאות וסגנון חיים

היי יקרים...

רציתי לספר לכם היום על שיטה מקסימה שנקראת שיטת אביבה לפיריון ופוריות בדרך טבעית...

קצת רקע על השיטה:

אז מדובר בשיטה פארא- רפואית שהמציאה אותה מורה לחינוך גופני בשם אביבה שטיינר בשנות ה-60. שטיינר גילתה שתרגול רצוף של תנועות מסויימות בחוקיות קבועה גורם לתגובה חוזרת בגוף האישה, ויוצר זרימת דם מוגברת לכל אזור הפיריון- הרחם, החצוצרות, השחלות- כל אזור האגן- שאצל כולנו הוא בדר"כ דיי סגור ומחזיק בתוכו המון טרואומות ורגשות ישנים שמובילים לתקיעות הזו שם ולעוד בעיות בגוף-נפש, במיוחד בעיות פיריון מן הסתם.

בעזרת תרגול התרגילים בסדר המסויים החזירה לעצמה אביבה את האיזון ההורמונלי והשליטה בגופה בלי שום אמצעיים מלאכותיים; והתרגילים הפכו ל"שיטת אביבה".

אני רוצה לספר לכם על הניסיון האישי שלי עם השיטה...

אז ככה, ישבתי לי איזה יום אחד בבית, לבד, במקרה היה מונח על השולחן לפני עיתון "לאישה" (כן "לאישה"...) משום מה פתחתי אותה והתחלתי לרפרף עד שעיניי נחתו על כתבה קצרה, עם תמונה של אישה וילדה בערך בת 12. תחלתי לקורא וגיליתי שלאישה הזו הייתה סוג של בעייה הורמונלית שגורמת לרמות ההורמונים שלה- אישה בסביבות גיל 35 - להיות ברמה של אישה בגיל 70! היא סיפרה איך רצתה ילד כ"כ ואיך הרופאים שראו את תוצאות הבדיקות שלה אמרו לה שאין סיכוי- כי הרי אישה בת 70 שכבר מזמן לא מקבלת מחזור לא ממש יכולה להיכנס להריון ...

היא החליטה שאין סיכוי שאין סיכוי, היא רוצה ילד וזה לא יכול להיות, היא פנתה למרכז שנקרא מכון פועה (מרכז מוביל בתחום הפוריות שכל תפקידו הוא לעזור לנשים עם בעיות פיריון), במכון פועה הפנו אותה לשיטת אביבה, to make long story short היא התקשרה, תרגלה, ותוך כמה חודשים נכנסה להריון. הילדה בתמונה היא הבת שלה...

זה כ"כ ריגש אותי, כמו שקורה לי כל פעם מחדש, לראות למה הגוף שלנו מסוגל, אם רק נותנים לו הזדמנות... להבריא... לגמרי בכוחות עצמו עם קצת עזרה מצד כח הרצון שלנו....

אוקיי, עדיין לא עשיתי כלום עם המידע שכרגע קראתי...

ויום אחר, מיואשת כבר ממצב השחלות שלי, ולמרות שכבר חזרתי לקחת את הגלולות הנוראות עוד לפני שקראתי את הכתבה, כך שכביכול "לא היו לי שחלות פוליציסטיות" כי הגלולות משתקות את זה כך שבעצם זה לא בא לידי ביטוי, אבל... זה הרי רק למראית עין כי איך שמפסיקים לקחת אותן זה חוזר משום שהבעייה לא באמת נפתרה..

אז יום אחד, למרות היותי על גלולות, (בחוסר רצון רב אבל בלי כוחות להתמודד כבר עם תופעות הלוואי, פצעים חוסר מחזור, מצבי רוח ...) לא ויתרתי על הרצון לפתור את הבעייה מהשורש שלה, ישבתי שוב לבד בבית וחשבתי לעצמי מה כבר אני יכולה לעשות עם הבעייה הנוראית הזו ונשארתי בשקט, לא באמת מחכה לתשובה, ופתאום זה קפץ לי- הזיכרון של הכתבה הזו, והאישה הזו והבת שלה שחייכו אלי מהעיתון והראו לי שאפשר.. ישר התקשרתי למרכז של שיטת אביבה, דיברתי קצת עם מנהלת המרכז, סיפרתי לה את הסיפור שלי והיא הפנתה אותי לאתר לבחור לי מדריכה מאזור המגורים שלי (יש מדריכות מוסמכות שמלמדות את השיטה ממש בכל הארץ) והמליצה לי על מישהי שהיא גם מורה ליוגה שהיא חשבה שאני אתחבר אלייה... (סיפרתי לה שאני מתרגלת יוגה)...

ואיך היא צדקה,,, התקשרתי למירב סולומון המקסימה וכבר בשיחת הטלפון הרגשתי ביידים טובות, קבענו פגישה ראשונה... בפגישה סיפרתי לה את הסיפור שלי לפרטי פרטים (כמו שאני אוהבת לעשות...), היא הקשיבה בהתעניינות, הסבירה לי על השיטה, חילקה לי דפים עם ציורים מדוייקים של אישה קטנה (אביבה נראה לי...?) שמדגימה את התרגיל כדי שבבית זה יזכיר לנו את התרגיל אם במקרה ששכחנו...

בפגישה הראשונה היא לימדה אותי את ששת התרגילים הראשונים מתוך סדרה... היא מדגימה ואני עושה אחריה... והכל מזה בכייף וואנחנו מתפקעות מצחוק... יש תרגילים ש..איך להגיד.. משעשעים משהו..

האמת שזה באמת שטויות, קלי קלות והמון תנועות ותרגילים שאתן כבר מכירות- מפילאטיס למשל. הרבה עבודה עם ריצפת האגן.. ובכלל הרעיון פשוט- הנעה של אזור האגן - מי שמחזיק עבורנו בתמיכה מלאה את כל איברי הפוריות שלנו ו... גם את הטרואמות שלנו והרגשות ה"לא מעוכלים" שלנו... המטרה היא- לשחרר שם את הכיווץ התמידי הזה ולהביא לשם הרבה הרבה דם שהמערכת ההורמונלית כה זקוקוה לו.

השיטה, כאמור מזרימה המון דם לאזור הזה ואחרי זמן מה אפשר ממש להרגיש שהאזור חם ופועם... יש שירגישו ישר אחרי הפעם הראשונה, יש שירגישו אחרי שבוע ויש שירגישו אחרי 3 חודשים. למי שיש בעייה הורמונלית כרונית- למשל כמו אצלי פוליציסטית או בעיות פיריון חמורות- ההמלצה היא לתרגל לפחות 3 חודשים כדי להתחיל להבריא את האיזור ולהזכיר לו את הפעולה הטבעית שהוא אמור לעשות- זה יכול לקחת זמן אז צריך סבלנות אבל היי... הרי גם טיפולי פוריות מלאכותיים לוקחים המון זמן ובדר"כ חודש אחרי חודש ובמשך חודשים רבים צריך לנסות ולהתאכזב מחדש אם לא קרה כלום... מה שהכי בעייתי בעיני בשיטה הקונבנציונלית (מעבר לזמן..) הוא תופעות הלוואי (מצבי רוח, השמנה מההורמונים המלאכותיים, וכל המרכיבים הכימיים האלו שנכנסים לגוף ונשארים שם, מקשים על הפעילות שלו וגורמים לבעיות נוספפות שאיננו מודעות אליהם בכלל....

מה שיפה בשיטת אביבה שגם אם זה יקח זמן, אפילו כמה חודשים- זו בכל זאת אלטרנטיבה יותר טובה מטיפול מלאכותי מכמה סיבות- דבר ראשון זה בריא לנו- מניע את הגוף (הרבה נשים יורדות במשקל), עושה מצב רוח טוב (פעילות גופנית הרי), משפיע לטובה על כל מערכות הגוף, זה כייף, זה קל וכל אחת יכולה לעשות את זה וזה לא לוקח הרבה זמן - רק חצי שעה בבוקר (בשלב מסויים אפילו לא כל יום).. וזה לא מכניס לגוף שלנו חומרים שהוא לא אוהב...

חשוב לי להגיד- שגם נשים שכבר עוברות טיפולי פוריות יכולות לתרגל את השיטה והיא מגבירה את יצור הביציות ועוזרת בקליטת הביציות המופרות.

(משהו קטן שחוב לי מאוד להבהיר- אני ממש לא באה לבקר מי שבוחרת בדרך הקונבנציונלית שכבודה במקומה מונח וכמובן שגם אין זה מקומי לבקר אף אחת. אני רק מבקשת להראות שיש עוד דרך טובה וראוייה בנפרד או בשילוב עם טיפול קונבנציונלי, שגם הרבה פעמים יכולה להיות אפילו מהירה יותר מהדרך הקונבנציונלית....)

באתר של שיטת אביבה ניתן לראות מאמרים רבים וסיפורי הצלחה. הם כותבים שיש הוכחות מאוד ברורות שאי אפשר להתעלם מהן (מעבר להצלחות שנשים רבות מספרות עליהן) והן: תוצאות הבדיקות ההורמונאליות של נשים שהתמידו בתרגול- מי שהיו להן ערכים נמוכים או גבוהים מידי מהנורמה המקובלת ראו שכבר אחרי חודש היו שינויים משמעותיים בערכים של הבדיקה, שינויים שאף הביאו לפתרון אותה בעיה הורמונלית. למי שהיו מימות וציסטות ניתן היה לראות, לאחר חודש תרגול, "שינוי ברור" בבדיקת האולטרסאונד החוזרת!

שני דברים שבעיניי מאוד יכולים לעזור בתהליך הריפוי:

1. דימיון מודרך בזמן התרגול- ממש לדמיין את האזור, לדמיין כמויות גדולות של דם שזורמות לשם , איך האיזור נפתח ומשתחרר מהרגשות שתקועים בו ונרפא..

2. הקדשת התרגול- משהו שבעיניי הוא מאוד חשוב ויש לו משמעות ענקית (אני משתדלת לעשות זאת בהרבה מהפעולות היומיומיות אפילו למשל באכילה). לאחר התרגול לשבת בשקט כמה דקות ולהקדיש את העשייה הזו לכל הנשים שסובלות מבעיות הורמונליות. אפשר להגיד משפטים בסגנון הזה- "אני מקדישה וחולקת את פירותיו של התרגול הזה שלי לכל הנשים שסובלות עכשיו. מי יתן והן ימצאו את הדרך אל הריפוי , מי יתן והן ירפאו מהבעייה שלהן. מי יתן והן יכנסו להריון באופן קל וטבעי . מי יתן וכולן יהיו בריאות ומאושרות"... כל מה שעולה לכן בראש...

רוצה לנצל את ה"במה" הזו להגיד שוב תודה למירב סולומון, המדריכה המסורה שלי שאפילו מהודו (זמן קצר לאחר שלמדתי את השיטה נסעתי לתקופה ארוכה...) התכתבתי איתה והיא שלחה לי מיילים לשאול בשלומי ולדעת איך מתקדם התרגול שלי... זה ממש לא מובן מאליו... ואני אסירת תודה על ההיכרות הזו...

חוץ מזה דבר אחרון שאני רוצה לאמר לכן נשים יקרות....

האינטרס היחידי שלי בכתיבת הפוסט הזה (ובכלל הבלוג הזה) הוא רק שלפחות למישהי אחת, משהו ממה שאני כותבת, יוכל לעזור... הכתיבה שלי והנושאים שאני בוחרת לכתוב עליהם באים רק מהחוויה האישית שלי...

מי יתן וכל הנשים יהיו בריאות ומאושרות...

שירי

shiribenbassat@ג׳ימייל

בגיל 40, הגעתי לשיטת אביבה, ללא וסת וללא ביוץ

שמי ח' מדרום הארץ. הכרתי את בעלי בגיל 39 ובגיל 40 מיסדנו את הקשר. לאחר החתונה נעשו ניסיונות עצומים להיקלט להריון, אך הללו לא צלחו. פנינו לרפואה ולאחר סדרת בדיקות שעברנו אני ובעלי, נאמר לנו שהיות וה-FSH שלי גבוה (30), הסיכויים שלי להרות הם קלושים ואין לי ברירה אלא לפנות לתרומת ביצית. פנינו לרופא נוסף על מנת לקבל חוות דעת, אך אף הוא אמר את אותם דברים.

חרב עלי עולמי ובמשך כשבועיים ימים לא הפסקתי לבכות. התאוששתי והחלטנו, אני ובעלי, לא לקבל את רוע הגזרה ולנסות לפנות לאפיקים אחרים תוך ניסיון עצמוני להיקלט.

חיפשתי ברשת מקרים של נשים שסיפורם דומה לשלי שכיום חובקות ילד מהביצית שלהן ומצאתי כי חלקן פנו לשיטת אביבה. חקרתי את הנושא והחלטתי לנסות את השיטה וכך הגעתי לאביבה בן טולילה ממושב תקומה - מדריכה בשיטת אביבה, על מנת ללמוד את תרגילי השיטה.

הגעתי לאביבה עם ערכים גבוהים של FSH, עם הפסקה בווסת כ-5 חודשים והעדר ביוץ, ואף החלו תופעות של גלי חום וחולשות. מטרת התרגול הייתה להסדיר את הווסת ולהוריד את ערכי הFSH על מנת שאוכל להתחיל בטיפולי פוריות מהביציות שלי.

אציין כי המדריכה אביבה קיבלה אותי ברוגע והרבה אהבה ואף נסכה בי בטחון ותקווה שאם אתרגל את השיטה יש סיכוי שאוריד את ערכי הFSH ואולי אקלט להריון מהביצית שלי. אביבה לימדה אותי את השיטה עם הרבה סובלנות וסבלנות והייתה קשובה אלי. היא הייתה זמינה לכל בעיה או שאלה שהתעוררה ואף קיבלה אותי לתרגולים עד שביצעתי את התרגילים בצורה נכונה. כאשר בכל הזמן הזה הביעה אופטימיות שבעייתי תיפתר.

תרגלתי במהלך חמישה וחצי חודשים את השיטה - בבקרים בהתאם להנחיותיה של אביבה ואף שילבתי דיקור סיני ושיניתי תזונה לתזונה בריאה יותר.

פניתי לרופא פרטי שערך לי בדיקות והחליט להפנות בקשה לאישור טיפולי הפריה. קופ"ח אישרו את הבקשה בתנאי שאתחיל בשני מחזורי הזרעות. חיכינו לווסת על מנת שנתחיל בהזרעות אך היה איחור בווסת שלימים התברר שנקלטתי להריון.

כיום אני חובקת ילדה מדהימה בת שלושה חודשים ותודתי נתונה לבורא עולם שזיכה אותי בזכות זאת ולאביבה בן טולילה שלאורך כל הדרך היתה אופטימית וגרמה לי להאמין בדרך ובשיטה.

אז אולי תקראו לזה צירוף מקרים אולי תקראו לזה הטבע – אני קוראת לזה שיטת אביבה ומתכוונת הפעם להמשיך ולתרגל ואולי אולי אף לקוות לנס קטן.....

שיטת אביבה?? מה זה בכלל??

סיפור אישי מאת א.ש.

הסיפור שלי מתחיל בתחילת שנת 2007, קצת אחרי שהפסקתי להניק את בני הבכור (והיחיד). מיד לאחר הפסקת ההנקה קיבלתי מחזור, לאחר כחודש שוב ואז הפסיק פתאום להגיע המחזור. בהתחלה חשבתי שאולי אני בהריון למרות שממש לא הרגשתי ככה, אבל הבדיקה היתה שלילית. קבעתי תור לרופא נשים של קופת החולים והנ"ל הפנה אותי לבדיקות הורמונליות. כשחזרו הבדיקות קבעתי תור נוסף לאותו רופא. כאשר הסתכל על הבדיקות אמר לי את המשפט הבא (הייתי אז בת 37) – את בגיל המעבר. אני הייתי המומה!! לא הבנתי מאיפה זה נפל עלי. אמרתי לו שבטוח יש מה לעשות והוא ענה – כן, אני יכול לתת לך הורמונים של גיל המעבר.

כל אותו יום הסתובבתי המומה ועצובה. למחרת התעשתתי והחלטתי לפנות לפרופסור משיח שבזמנו זה היה השם היחיד של רופא פוריות שהיכרתי. כך התחיל המסע שלי בעולם רפואת הפריון. משיח אמר לי שאזדקק כנראה לתרומת ביצית, דבר שבזמנו נשמע לי הזוי לחלוטין ושלא תיארתי לעצמי שיש סיכוי שאגיע לשם. במהלך אותה השנה קיבלתי עוד כפעמיים או שלוש פעמים את המחזור, דבר שבדיעבד הסתבר לי שהוא תחילתו של תהליך מנופאוזה (גיל מעבר מוקדם), אבל אני, כל פעם שהמחזור הגיע, הייתי בטוחה שהדברים אוטוטו מסתדרים. לקח לי בערך כשנתיים להפנים שללא תרומת ביצית אני לא אוכל שוב להיכנס להיריון.

בתחילת 2009 כאשר כבר הייתי מוכנה נפשית לעניין של התרומה התקשרה אלי חברה וסיפרה לי על מדקרת סינית מופלאה בשם קרן סלע שהחזירה לחברתה את המחזור והחברה נכנסה להיריון. החלטתי לתת עוד צ'אנס למשהו שהוא לא תרומת ביצית. יום אחד כאשר נכנסתי לקליניקה של קרן ראיתי פלייר על קבוצה שנפתחת ללימוד שיטת אביבה. קראתי את הפלייר וקרן אמרה לי שהיא חשבה עלי כמתאימה לקבוצה. לפני כן בחיים לא שמעתי על שיטת אביבה, קראתי קצת באינטרנט ולמרות שלא היה הרבה חומר החלטתי לבוא וללמוד את השיטה. אגב, למרות שקרן המקסימה טיפלה בי במסירות והיתה מדהימה לא הצלחנו להחזיר את המחזור.

במהלך הקורס נפגשנו שלוש פעמים עם יפעת בורודצקי בהדרכה ועוד פעם אחת פגישה אישית. בפגישה יפעת הדריכה אותי כיצד לעבוד בבית לבד. ואכן, למרות שהתרגילים מוזרים, והמוסיקה הזויה, החלטתי לקחת את העניין ברצינות ולתרגל. לאחר כשבועיים של תרגול קיבלתי מעין מחזור קטן. ממש קטנטן שלא התפתח לכדי מחזור משמעותי, אבל בכל זאת היה יותר מכלום. התייחסתי לנ"ל כאל מחזור ותירגלתי בהתאם להוראות של יפעת. לאחר כחודש קיבלתי מחזור – מחזור אמיתי. אני יודעת שלכל בחורה רגילה לקבל את המחזור זה בדרך כלל העונש החודשי, אבל השמחה שלי למראה הדם היתה גדולה.

בשלב זה, התחלתי גם תהליך של תרומת ביצית ולכן הפסקתי את התרגולים. מאז עברה כשנה, ואחרי 4 נסיונות כושלים של התרומה החלטתי לחזור לתרגל את השיטה. במשך כחודש תירגלתי ואז עשיתי הפסקה. הייתי אמורה לעשות הפסקה של 5 ימים אך מכיון שלא קיבלתי מחזור בימים אלה החלטתי לעשות עוד קצת הפסקה ולחזור לתרגל כשיתחשק לי. לאחר כ-10 ימים מסוף התרגול פתאום הוא הגיע – מחזור- אמיתי וחזק עם דימום רציני. ואין גבול לשמחה ולהרגשת הנשיות שאני חוגגת.

אז אולי תקראו לזה צירוף מקרים אולי תקראו לזה הטבע – אני קוראת לזה שיטת אביבה ומתכוונת הפעם להמשיך ולתרגל ואולי אולי אף לקוות לנס קטן.....

מכתב תודה למדריכה, ששלחה מטופלת עם שחלות פוליציסטיות, שתרגלה את שיטת אביבה והצליחה להרות, באופן טבעי, אחרי שנתיים וחצי של נסיונות כושלים:

שלום וברכה

סיפורי מתחיל עוד רבות לפני שהכרתי את שיטת אביבה, אבל בכתיבת שורות אלו אתמקד בתקופה בה תרגלתי את השיטה. יש לי שחלות פוליציסטיות, ולמעשה כשהתחלתי לתרגל את שיטת אביבה הייתי מקבלת ווסת, באופן לא סדיר, משהו כמו פעם בחודש וחצי - חודשיים וחצי.

חברתי מירב סולומון, שהיא גם מורתי ליוגה, סיפרה לי כי היא לומדת להיות מדריכה בשיטה זו וככה בעצם התוודעתי אליה. למדתי ממירב את השיטה, והתחלתי לתרגל אותה בהתאם להוראות. מעבר לזה שנהניתי מאד מעצם התרגול - הרגשתי באמת שדם זורם לכל אזור הבטן התחתונה שלי ומפעיל את האיברים העדינים של האזור הזה, שרק נזכרו לפני זמן לא רב שהם יודעים לפעול - הרגשתי ששיטת אביבה מסייעת לרחם, לשחלות ולחצוצרות להיזכר יותר טוב בתפקיד שלהם.

לאחר כארבעה חודשים בערך, תודה לבורא עולם, נקלטתי להיריון!

עשיתי הרבה דברים במקביל, לרבות עבודה נפשית ומנטלית והומאופתיה, אך אין לי ספק כי לשיטת אביבה תרומה גדולה לקליטה שלי. אני חושבת שהתרגול נתן עוד "push" ועזר לאיברי הרבייה לתפקד בצורה טובה יותר.

ממליצה בחום, התרגילים מהנים, לא קשים במיוחד, מהווים פעילות ספורטיבית חשובה ומעל הכל מזרים דם לאזור הפוריות.

תודה למירב סולומון!

סיפור בלתי מוסבר על בלתי-מוסברת שמסבירה איך הרתה

הגעתי לחפש מדריכה בשיטת אביבה דרך חברה שאמרה שהיא שמעה על השיטה דברים טובים ושזה מאוד יכול לעזור. בעלי ואני ניסנו להיכנס להריון כשנתיים ללא הצלחה. הרופאה הקונבנציונאלית לא מצאה כל בעיה אצלנו ולא יכלה להצביע על סיבה, כמו שקורה פעמים רבות.

היינו צריכים להתחיל טיפולים ומאוד נרתענו.

הסתכלתי באתר על המדריכות ומאוד התאים לי הפרופיל השלם של המדריכה מלי אלי. אהבתי את שאר העיסוקים שלה, ואת העובדה שהיא מטפלת בשיטות שונות.

קבעתי עם מלי להיפגש ואכן צדקתי. התחברתי לאישיות שלה ולמה שהיא משדרת. בטיפול עצמו למדתי תרגילים, הרבה עבודה פיזית ואימון אבל מה שהיה מיוחד שעם מלי זה היה הרבה מעבר לפיזי. היא נותנת את עצמה ומלי מאוד עזרה לי עם ההתמודדות הנפשית עם הקןקשי, המתח והציפייה.

במהלך הזמן שתרגלתי היה לנו קשר צמוד, שיחות טלפונים על בסיס יומיומי שכללו התעניינות והדרכה צמודה ממלי. הרגשתי עטופה ומגובה.

בסופו של דבר במחזור השני שתרגלתי נכנסתי להריון. במקביל היה מעקב ביוץ שעזר לאתר ומעט התערבות רפואית. בחוויה שלי הדבר המשמעותי ביותר היה השיטה.

במישור הנפשי הרגשתי מועילה. החוסר אונים ומעגל הציפיות-אכזבות שאת מרגישה שאין לך שליטה או יכולת להשפיע עליו. תחושה זו השתנתה כי נעשיתי אקטיבית. חלק מהעבודה הייתה שלי. התרגילים עצמם גרמו לי להרגיש את הגוף שלי בצורה שלא הכרתי. גיליתי שרירים חדשים ורכשתי יכולת פנימית של הרבה ומודעות לאברים שלא ידעתי שיש בינינו קשר שבו אני מהווה גורם השפעה. פתאום הבנתי כמה אני מכווצת כל הזמן לא ברצפת אגן אלא בפנים בפנים, תחושות שלא יכולתי לזהות לפני כן.

ובחודש שזה הצליח אני חושבת שהדבר שהשלים את הפאזל היה השיח עם מלי שגרם לי באופן אמיתי להרפות. כי כל הזמן אומרים לך "זה נפשי" , "את בלחץ", "תשחררי" שינסו הם לשחרר ולהרפות...

אבל השיח עם מלי היה אחר ומשהו ביב בפנים השתחרר. באותו חודש בניגוד לחודשים אחרים לא הרגשתי מתח ולחץ והייתי בשוק כשגיליתי שאני בהריון.

זו החוויה שלי משיטת אביבה!

רוני

מעבר לתרומתה הפרקטית, לדידי "שיטת אביבה" מייצגת השקפה ותפיסת עולם הדוגלות בבחירה הטבעית דווקא בעידן בו בחירה זו מעט נשתכחה.

שמי סיגלית, בת 38, כיום נשואה ואם לתינוקת מקסימה בת 3 חודשים.

בחסדי השם נישאתי לפני כשנתיים וכמובן שחפצתי מאוד להרות ולהיות אמא.

אציין שהנני אשה שומרת מצוות ובכללותן מצוות הנידה המחייבת את בני הזוג לשמור על הרחקה פיסית במשך כל תקופת הוסת ושבוע נוסף-הנקרא בהלכה היהודית "שבעה נקיים".

כארבעה חודשים לאחר שנישאתי וניסיתי להתעבר גיליתי כי יתכן והנני מפסידה את תקופת הביוץ בשל תקופות מחזור קצרות (כ-26 יום) ותקופות וסת ארוכות (כ-7 ימים) ועל כן פניתי לרופאה שתסייע לי להסדיר את הביוץ באמצעות כדורים, בהמשך אף קיבלתי טיפול הורמנאלי שמוגדר כטיפולי פוריות על מנת לסייע לי להתעבר במהרה בשל גילי המבוגר יחסית.

באותה עת התוודע בעלי ל"שיטת אביבה" שמטרתה לסייע לגוף להגיע לאיזון הורמונאלי באופן טבעי, לקצר את תקופות הוסת ל-5 ימים ולהאריך את תקופות המחזור ובכך להגדיל את הסיכויים להרות. בהמשך אף הבנתי כי השיטה מחזקת את המערכת הנשית ומכינה את הגוף להיריון מוצלח. בעידודו יצרתי קשר עם נציגה של השיטה גב' מיכל פוני וסיפרתי לה על רצוני לשלב את "שיטת אביבה" עם הטיפול ההורמונאלי וכן עם טיפול של צמחי מרפא והיא הפנתה אותי לגב' מלי אלי שהנה בעלת ניסיון רב ומיומנת בנושא וביכולתה לשלב את השיטה עם אלמנטים נוספים.

הייתה לי הזכות להיחשף לשיטה ולהיפגש עם גב' מלי אלי שאימנה והדריכה אותי במשך 3 מפגשים וכן נתנה לי בכל עת שהצטרכתי מענה טלפוני והדרכה כיצד לתרגל את השיטה בהתאם לנסיבות (בתקופה של וסת, לפני ואחרי), אגב גם יעיל לחיטוב הגוף ובכלל לשיפור הכושר הגופני-על כך נאמר "שתי ציפורים במכה אחת" ובמקרה זה אפילו שלוש.........

ברצוני לציין לשבח את המענה האדיב, האמפתי, החם והמקצועי שקיבלתי ממנה בנוסף לידע רב שרכשתי ממנה ולמידה של השיטה.

ברוך השם זכיתי להתעבר אשתקד (כחודשיים לאחר שתרגלתי את השיטה) וכיום אני אמא מאושרת.

מלי הייתה ועודנה תמיד זמינה עבורי ומייעצת לי בהתאם, גם כיום כשברצוני להתכונן להיריון שני.

כאדם מאמין, אני מאמינה שפוריות הנה משמיים ובחסדי השם, אולם אנו מצווים לעשות את ההשתדלות שלנו וזאת ההשתדלות שלי. אני מאחלת לכל אחד ואחת בישראל לזכות להיות הורה שהנה אחת החוויות המרגשות והמספקות בעולם. ושבעזרת השם נרבה ונפרה.

מעבר לתרומתה הפרקטית, לדידי "שיטת אביבה" מייצגת השקפה ותפיסת עולם הדוגלות בבחירה הטבעית דווקא בעידן בו בחירה זו מעט נשתכחה.

גם לכן יש חוויה אישית משיטת אביבה? ספרו לנו!

אנו מתחייבים שלא להעביר כתובת זו לשום גורם חיצוני.
X x X = ?