סיפורי ההצלחה של שיטת אביבה

מי מפחד(ת) משחלות פוליציסטיות


מי מפחד(ת) משחלות פוליציסטיות- סיפור ההצלחה של עינת: "התרגול הוכיח לי שלא צריך הורמונים שיוציאו בכוח את הביצית מהשחלה. צריך פשוט לקחת את המושכות לידיים ולהתחיל לתרגל"

התמונה היא לליווי המאמר ואינה תמונתה של עינת וביתה - פרטי ההתקשרות איתה, שמורים במרכז שיטת אביבה. וינתנו למעונינים בתאום איתה ובהסכמתה.

העובדה שיש לה שחלות פוליציסטיות לא הבהילה את עינת, והיא לא מיהרה לקבל טיפול הורמונלי כדי לעקוף את הבעיה. "בעזרת התרגילים והתנועות הנכונות הביצית מוצאת את דרכה למקום, צריך רק לקחת את המושכות לידיים ולהתמיד", היא אומרת, שעה שהיא חובקת את בתה הבכורה, בת חודשיים וחצי

עינת ידעה שהיא סובלת מתופעת השחלות הפוליציסטיות כבר כנערה, "היה לי מחזור לא סדיר ואמא דאגנית", היא מחייכת, "אז כבר בגיל 17 הלכנו אל הרופא וזו היתה האבחנה". אבל למן הרגע הראשון החליטה עינת שלא זה מה שיפריע לה להרות בבוא העת, ושטיפולי פוריות קשים הם מחוץ לתחום מבחינתה.

בגיל 23 נישאה עינת, וכעבור שישה חודשים הפסיקה ליטול אמצעי מניעה. "רצינו ילדים והתחלנו לנסות, היינו לגמרי רגועים", היא משחזרת. בזמן שנטלה את הגלולות, העלתה עינת כ-10 ק"ג. היא לא יודעת עד כמה השפיעה ההשמנה על חוסר ההצלחה להרות, אבל באותו הזמן בערךהרגישה ביתר שאת את השיבוש במערכת ההורמונאלית.

"אחרי שנה של ניסיונות להרות, הרגשתי שהמערכת ממש לא סדירה – לפעמים קיבלתי מחזור, לפעמים לא – אז ניגשתי אל הרופא וקיבלתי זריקה לתמיכה והסדרת הפעילות ההורמונאלית. בעקבות הזריקה, עם או בלי קשר אליה, ירדתי ארבעה ק"ג, וכעבור חצי שנה נכנסתי להריון ראשון".

ההריון הראשון נגמר בהפלה, כיוון שלא התפתח דופק, אבל למרות האכזבה, אומרת עינת, "ההצלחה להיכנס להריון בלי שום טיפולים עודדה אותי, וחידדה בי את ההכרה שאני לא צריכה להילחץ".

עברו עוד שנה וחצי, ובינתיים המשיכו עינת ובעלה בניסיונות ספונטניים להרות. "כעבור שנה וחצי, נתקלתי במקרה בכתבה שהמליצה על שינוי בתזונה ודיאטה לפי סוג הדם לנשים שמתקשות להרות. בערך באותה העת שמעתי לראשונה גם על שיטת אביבה, דרך כתבה אחרת בעיתון".

"החלטתי לנסות את שתי השיטות במקביל", היא אומרת. עינת השילה עוד קילוגרמים ממשקלה, ואחרי שלושה חודשים החלה לתרגל במקביל את תרגילי שיטת אביבה. בסך הכל, תירגלה עינת את השיטה שלושה חודשים, במקביל לדיאטה.

"אל מירב סלומון , המדריכה, הגעתי בעזרת המרכז לשיטת אביבה. נפגשנו בסך הכל שלוש פעמים, אבל מירב שמרה איתי על קשר רצוף לאורך כל זמן התרגול, עד שנכנסתי להריון".

אהבת לתרגל?

"זה קצת הצחיק אותי, סוג התרגול וגם המוזיקה, אבל מאוד נהניתי והתמדתי בהקפדה. זה לקח בדיוק שלושה חודשים, ועשיתי בדיוק מה שצריך. כעבור שלושה חודשים נכנסתי להריון, ובתי הקטנה כבר בת חודשיים וחצי".

יש לך דרך להסביר איך הצלחת דווקא הפעם, במקום שבו נכשלת פעמים רבות בעבר?

"החוכמה היא להתמיד, ובעזרת התרגילים והתנועות הנכונות הביצית מוצאת את דרכה למקום. מחקרים מוכיחים כי ל-65 אחוז מהנשים יש בעיות מסוימות בשחלות, ורוב הנשים הולכות לטיפולים ומקבלות הורמונים כדי להגביר את ייצור הביציות. אבל התרגול הוכיח לי שלא צריך הורמונים שיוציאו בכוח את הביצית מהשחלה. צריך פשוט לקחת את המושכות לידיים ולהתחיל לתרגל. זה לכאורה יותר קשה, אבל זה עוקף הורמונים, שומר על הגוף ומגן על הנפש.אני מאמינה שהשילוב של התרגול עם הדיאטה עזר במקרה שלי. היום, יש לי בת מקסימה ועברתי הריון קל וטוב. אני יודעת שאם הייתי מרימה ידיים ומקבלת טיפול הורמונאלי אולי הייתי נקלטת מהר יותר, אבל זה לא התאים לי מבחינה נפשית. רציתי את השקט שלי, את התרגול בבית, וזה מה שהיה נכון לי. אני לא שופטת אף אחת שבוחרת אחרת, ואני יכולה להבין נשים שמתייאשות מהר יותר, אבל יש סיפוק גדול בידיעה שהיטבתי עם עצמי ובחרתי בשיטה הטבעית".