סיפורי ההצלחה של שיטת אביבה

ארבע שנים, שלוש שיטות, תינוקת אחת


במשך שלוש וחצי שנים, מיום נישואיה, ניסתה ש' להרות – תחילה בטיפולים קונבנציונליים ואחר כך בשיטות אלטרנטיביות שונות, שלכולן התמסרה באדיקות. "שמעתי על שיטת אביבה אבל הייתי סקפטית", היא מספרת היום, חצי שנה לאחר לידת בתה הבכורה, "וחשוב לי לומר לנשים אחרות: תנו צ'אנס להיגיון: כדי להזיז משהו בגוף צריך להזיז את הגוף. זו לא רק הדרך ההגיונית ביותר, היא גם המהירה והיעילה ביותר!"

התמונה היא לליווי המאמר ואינה תמונתה של ש' וביתה - אנו שומרים על פרטיות המטופלות שלנו, פרטיהן האמיתיים שמורים במרכז שיטת אביבה.

מיד עם נישואיה, בגיל 22, ניסתה ש' להיכנס להריון. הצעירה הדתייה, בעלת מודעות עצמית גבוהה והיכרות הן עם הרפואה הקונבנציונלית והן האלטרנטיבית, צעדה בבטחה במסלול המוכר של בנות גילה במגזר הדתי: נישואים בגיל צעיר, גידול ילדים לצד פיתוח עצמי. הכל לפי הספר, מתוכנן היטב וידוע מראש. היא לא שיערה לעצמה שמשהו ישתבש בדרך.

אלא שכחצי שנה לאחר נישואיה, בבדיקה גינקולוגית שגרתית, התפלאה הרופאה לגלות שערכי הורמון FSH שמייצר גופה של ש' גבוהים מהממוצע. ולא סתם גבוהים – גבוהים עד כדי כך שאין כמעט סיכוי שתיכנס להריון באופן ספונטני. "הרופאה, שליוותה אותי גם בהמשך, אמרה לי שמדובר בערכים נדירים לגילי, ברמה כזאת שלא רואים בגיל צעיר כל כך, ושחבל על הזמן וכדאי להתחיל בטיפולים". ש' זוכרת שהרופאה אמרה שהיא "'תישא אותנו על גבה', במילים האלה היא השתמשה, וכל כך שמחנו על עזרתה עד שהחלטנו לצאת לדרך משותפת", היא נזכרת.

ההתחלה היתה בטיפול שגרתי למדי – הורמונים מסוג מנוגון, בכמות גדלה והולכת. "אלא שאחרי שנה של טיפולים, כשאני כבר מפוצצת מהורמונים עם כל הסבל שכרוך בכך – מצבי רוח משתנים, כבדות גופנית ונפש למודת אכזבות – הבנתי שאין עוד טעם להמשיך. הגוף ביקש ממש שאניח לו".

את התקופה ההיא זוכרת ש' בכאב גדול. "לא סיפרתי לאיש על הטיפולים. הייתי צעירה, ושמרתי הכל בסוד. העובדה שלא חלקתי עם איש את מה שעובר עלי, והשפעת ההורמונים עצמם הביאו אותי למצבים קיצוניים. הרגשתי חודשים ארוכים שאני 'על הקצה': בוכה מכל דבר, רגישה מאוד, מבוהלת וחרדה מהאינסופיות של התהליך – ועם תחושה קשה שהכל לחינם, כי ממילא כלום לא עוזר. אפילו ביוץ לא היה לי, בבדיקות הדם לא נראו בכלל זקיקים".

כבר לפני ביקוריה ביחידה לפוריות בבית החולים, שמעה ש' על שיטת אביבה , אבל היתה ספקנית ביחס אליה. "חשבתי לעצמי, התעמלות תכניס אותי להריון? שטויות. אז חקרתי את האינטרנט, וביררתי אצל אנשים, וכך הגעתי אל מטפל ידוע בצמחי מרפא".

עד צפון הארץ הרחיקה ש' כדי לקבל את המרקחת המיוחדת שרקח לה המטפל – אך במקרה שלה, לשווא. "במשך חצי שנה נטלתי את מרקחת הצמחים בעקביות, אך לא היתה שום התקדמות".

אבל ש', שהאופטימיות, הנחישות והיסודיות עומדים בבסיס אישיותה, ידעה שהכיוון נכון. "חשבתי, צמחי מרפא לא מתאים? לא נורא, אמצא טיפול אלטרנטיבי אחר. ידעתי שלהורמונים אני לא חוזרת בינתיים".

ש' התוודעה ל"שיטת קינגסטון" המחמירה, ואף הגיעה עם בעלה לפגישות אצל מטפלת מוכרת שנחשבת לכוהנת הגדולה של השיטה. "הקפדנו על קלה כחמורה, היינו עושים כל בוקר הליכות ולאחר מכן חיים על תזונה בריאה ומאוזנת להפליא של ירקות ופירות ומעט דגנים, קטניות וחלבונים. ירדנו המון במשקל, הגעתי ל-47 ק"ג – גם לפני זה הייתי רזה – והרגשתי נהדר. אבל להריון לא נכנסתי".

כמעט שנה שלמה התמידו בני הזוג באימוץ אורח החיים הבריא – עליו הם משתדלים להקפיד גם היום – עד שש' החליטה לחזור לנקודת המוצא, ולתת הזדמנות ל"התעמלות ההיא, ששמעתי עליה כבר בהתחלה. חשבתי, מה כבר יש לי להפסיד", היא מספרת, "ופניתי ליהודית פוני ".

יהודית הפנתה את ש' אל מיכל דחבש , מדריכת השיטה מתל אביב, והחיבור בין השתיים היה מיידי. "מיכל היא נשמה גדולה, נדיבה ורחבת לב. היא טיפוס אופטימי מיסודה, וברגע שהיא הסבירה לי את עקרונות השיטה, מיד התחברתי אליה. פתאום הכל נעשה כל כך הגיוני, והיה ברור לי שמכאן ממשיכים – שמצאתי את הדרך שלי".

"מיכל הסבירה לי תחילה שיש לחזק את השחלות, וככה התחלנו. באתי לארבעה מפגשים כדי ללמוד את התרגול הבסיסי, להסדרת ביוץ ולקיצור משך הווסת, ותרגלתי בהתחלה כמעט כל יום ומאוד באינטנסיביות, כדי 'לזעזע את המערכת', כמו שהגדירה מיכל. זה התחיל מעשר דקות עד חצי שעה ביום, כל יום לפי השלב במחזור החודשי ולפי הנחיות מפורטות של מיכל, ולאט לאט ירד מינון התרגילים. חשוב לי לומר שמיכל הנחתה אותי על בסיס קבוע, בשיחות טלפון שבועיות, וזה היה מעין תהליך שנמשך ונבנה בינינו".

סבלת? הרגשת כאילו זה עול?

"להיפך. אני מאוד אוהבת לרקוד ולפתוח בזה את הבוקר, ועם המוזיקה של השיטה ברקע פשוט נהניתי מכל רגע. במקביל, המשכתי לאכול בריא, וההרגשה הכללית היתה מצוינת ומלאת חיות".

וכמה זמן זה נמשך?

"מיכל אמרה לי שלפי מצבי ורמות ה-FSH הגבוהות שלי, אצטרך לתרגל מינימום חצי חצי שנה. סמכתי עליה, ותירגלתי באדיקות. אפילו על מעקב ביוץ ויתרתי ולא עשיתי בדיקות FSH. ומה שהיא אמרה קרה. בדיוק חצי שנה מיום שהתחלתי לתרגל – נכנסתי להריון. אני בת 26 היום, ובתי הבכורה בת חצי שנה".

מדהים.

בהחלט.וחשוב לי לומר עוד משהו.לא רק שמיכל הנחתה אותי במסירות יום יום, היא גם תמכה בי נפשית לאורך כל הדרך, ואני מאמינה שזה השפיע לא פחות. נקשרתי אליה מאוד, ואין לי ספק שלנוכחותה המיטיבה יש יד בכניסה המהירה להריון. אני מודה לאל על שהגעתי אליה".

יש משהו שהיית רוצה לומר לנשים אחרות שמתפללות כמוך לילד תקופה ארוכה?

"ועוד איך", ש' מחייכת, "יש לי יותר מדבר אחד לומר: ראשית, צריך להאמין מבפנים, בכל הלב, ולדעת שלא הכל בידיים שלנו, אבל גם לנו יש אחריות. כאדם דתי, אני מאמינה שהקדוש ברוך הוא מחליט, אבל אנחנו כאן צריכים לעשות איזו השתדלות. מיכל, לפי תפיסתי, היתה השליחה משמים שבאה לעזור לי.

דבר נוסף שחשוב לי להזכיר הוא הסקפטיות הראשונית שלי. לנשים רבות יש נטייה להתחיל בדרך הקונבנציונלית, כי כך עושות כולן וזה אולי הכי מהיר ולכאורה יעיל. אבל במקרה שלי זה היה הפוך, ואני רוצה לחסוך מנשים אחרות את שנות ההמתנה והסבל. אל תחשבו בתוך הקופסה, לא תמיד הפתרון הקונבנציונלי הוא דווקא המהיר . יש היגיון גדול בשיטה שאומרת שכדי להשיג תוצאות בגוף יש להניע את הגוף. אל תחכו שנים לפני שתפנו לשיטה – כדאי שתתנו הזדמנות לדרך הבריאה וההגיונית – אצלי היא גם השיגה את התוצאות היותר מהירות".