שיטת אביבה - מאמרים וכתבות

עונת המעבר הקדימה - על כשל שחלתי מוקדם

כתבה מאת קארין איצקוביץ - רפואה סינית & שיטת אביבה

גלי חום, הזעת יתר, נדודי שינה, מצבי רוח, ירידה בחשק המיני, הם רק חלק מתסמיני גיל המעבר אצל נשים. למרות שכולן מודעות לסימנים, בכל זאת, הם תמיד מצליחים להפתיע אותנו. במיוחד כשבשנים האחרונות הסימנים מקדימים להגיע, כבר באמצע שנות ה-30.

גיל מעבר מוקדם מוגדר על פי הרפואה המערבית כאשר הווסת האחרונה מופיעה לפני גיל 40. המנפאוזה מופיעה בנשים בישראל בממוצע בגיל 51, אם היא מופיעה לפני גיל 40 היא תקרא מנפאוזה מוקדמת.

היום 1 מתוך 100 נשים מתחת לגיל 40 יחוו מנפאוזה מוקדמת.

בשנים האחרונות, נראה שגיל המעבר מתחיל מוקדם מתמיד, וסימפטומים פיזיולוגיים ונפשיים שהיו שייכים למצבי לחץ וחרדה, קשורים פתאום לתחילתו של גיל המעבר.

הסיבה להפסקת הווסת בגילאי ה-30 נובעת משינוי במאזן ההורמונים. מערך ההורמונים נתון להשפעות תורשתיות, כגון: הגיל בו הופיעה הווסת הראשונה, אם היה הריון ובאיזה גיל, אם היו מספר ההריונות, אם היו הפלות ועוד. ובנוסף, ישנן השפעות סביבתיות העלולות להשפיע על מאזן ההורמונים החל מתזונה, מתח כרוני, פעילות גופנית מאומצת ועד חשיפה לחומרים רעילים.

כמו כן יש לבדוק: אילו סימפטומים חווה האישה?
מה היה בעבר המיילדותי שלה?
מהם מרכיבי הגנטיקה שלה?
התזונה שלה?
ואפילו משקל הלידה שלה עצמה, כי יש מחקרים שהראו שבנשים עם משקל לידה נמוך יש יותר שכיחות של הפסקת הוסת בגיל מוקדם יותר.

מנגד, יש סיכויים שאישה שילדה פעמים רבות, הווסת שלה תיפסק בגיל מאוחר יותר. רק אחרי שמבינים את התמונה כולה רק אז מחליטים האם האישה חווה תופעות מוקדמות של גיל המעבר או שיש סיבות אחרות לתסמינים שהיא חווה.

אז מה בעצם קורה לנו בגוף?

ההסבר להפסקת תפקוד השחלה אינו ברור לגמרי.

כשתינוקת נולדת יהיו בשחלתה כ-700 אלף זקיקים המכילים ביציות, אך רק כ-300 זקיקים יבייצו, זקיק אחד לחודש, ואילו רובם יתנוונו, ולכן לא יהיו פעילים ולא יפרישו את האסטרוגן (אסטרדיול) שהוא ההורמון הנשי.

לא ברורה הסיבה לכך שפתאום "מחליטה" השחלה להפסיק לפעול ולהפריש את הורמון האסטרוגן מהזקיקים. ייתכן שאספקת הדם לשחלה נפגעת עם השנים, ואולי יש "תוכנה" מובנית בתאים הגורמת להם להיהרס ולהפסיק לפעול. בכל מקרה קודם תפסקנה השחלות לבייץ, ועקב כך לא יפרישו עוד את ההורמון המופיע עם הביוץ, הורמון הפרוגסטרון. רק אחר כך הן תפסקנה להפריש את הורמון האסטרוגן עד להיעלמותו המוחלטת, ותופיע המנופאוזה.

ההפרעות בביוץ והפסקת הפרשת הפרוגסטרון יגרמו להפרעות במחזור הווסת, שיתבטאו בדמם וסתי חזק (מנורגיה), בדמם בין הווסתות (מטרורגיה) ובווסתות לא סדירות ובתדירות נמוכה, עם הפסקות של כמה חודשים לעתים בהופעת הווסת (אוליגומנוריאה).

אם כן, ההפרעות במחזור הווסת יהיו בין התופעות הראשונות שיופיעו כסימן להתחלת גיל המעבר.

אז מה עושים?

גיל המעבר לרוב לא דופק בדלת בוקר אחד, אלא זה תהליך. בדרך כלל זה מתחיל בזה שהופעת הווסת משתבשת ויחד עם זה יכולים להופיע הזעות לילה וגלי חום. מעבר לתופעות השכיחות, קיימים סימפטומים נוספים כמו: דפיקות לב מואצות, בעיות שינה, נטייה לרגשנות, פאניקה, קושי בריכוז, עייפות וחוסר אנרגיה, דיכאון, כאבי שרירים ומפרקים ויובש וצריבה בנרתיק שיכולים גם הם להיות חלק מתסמיני גיל המעבר אך מופיעים גם כחלק מהתסמונת הטרום ווסתית או מסיבות רפואיות אחרות, ולכן חשוב להבין שלא כל אישה שהוסת משתבשת אצלה ובמקביל חווה דיכאון, נכנסה לגיל המעבר. חשוב להבין את התמונה כולה על מנת להחליט.

בברור רפואי, ניתן לבצע בדיקות דם של "פרופיל הורמונלי" או בדיקת "AMH",שמטרתם לתת תמונה לגבי התפקוד השחלתי ופוטנציאל הביוץ של האישה.

ככל שהווסת נפסקת בגיל צעיר יותר ואכן מדובר בגיל מעבר מוקדם הרופאים נוטים להמליץ בצורה יותר גורפת תרכובת של הורמונים כדי לישר קו עד שתגיע לגיל חמישים (הגיל הממוצע להפסקת הווסת). ההמלצה הזו נובעת מכך שיש משמעות למספר השנים של אישהשהיא ללא ווסת. לדוגמא אשה שנכנסה לגיל מעבר בגיל 40 יתכן בגיל 60 מצב העור והעצמות (דלדול עצם) שלה יהיה כמו מישהי אחרת בגיל 70 ואת זה מנסים למנוע על ידי הטיפול.

ובנימה אישית,

אני נתקלת בקליניקה (ובחיים) במספר לא מבוטל של נשים שהרופא איבחן אותן עם "מנפאוזה מוקדמת", ואם הן רצו להרות הן נשלחו למסלול של לתרומת ביצית.

יש נשים שאצלן האבחנה הזו אינה סוף פסוק, הן המשיכו לטפל בעצמן בדרכים "לא קונבנציונליות" והגיעו להישגים מדהימים.

חשוב לזכור, שלמרות ההרפואה והמחקר מתקדמים ומתפתחים,עדיין אין אנו מבינים את נפלאות הגוף והיכולת הריפוי הפנימי של כל אחד ואחת. ולכן, יש חשיבות לבדוק כל מקרה לגופו (ובעיקר לגופה) ולדעת כי לפעמים רב הנסתר על הגלוי.

"עונת מעבר מוקדמת" - סיפורן של 2 נשים שהחליטו שמבחינתן זה לא נגמר

מיטל בת 34, הגיעה אלי לאחר שבמשך שלושה חודשים לא קיבלה מחזור, ולאחר שהתחילו לה אפיזודות של "גלי חום" הבינה שמשהו לא תקין. במפגש עם הרופא נשלחה לביצוע בדיקות דם של "פרופיל הורמונלי" שהראה שרמות ה-FSH גבוהות דבר שמעיד על פעולה שחלתית נמוכה.

מיטל שהרתה בעבר בקלות רבה, סרבה לקבל את "הבגידה של הגוף" היא החליטה שלמרות הממצאים היא מחזירה לעצמה את השליטה על הגופה.

היא החלה בסדרה של טיפולי דיקור שבמהרה הביאו להפסקת גלי החום, בהמשך גם חזרה לה הווסת והיא הרגישה הרבה יותר טוב (פחות עצבנית, עייפה ומדוכאת).

מיטל ממשיכה לעבוד ואף החלה לתרגל ב"שיטת אביבה" ואין לי ספק שהיא בדרך הנכונה.

סיפור נוסף של אישה בת 31 שהייתה במהלכן של טיפולי פוריות כשהרופא הודיע לה שלאור חוסר התגובה שלה לטיפול היא כנראה תצטרך לפנות למסלול של "תרומת ביצית".

עם ערכים גבוהים של FSH וערכים נמוכים של AMH, הגיעה ל"שיטת אביבה" למדריכה רחל זגורי.

לאחר 10 חודשים של תרגול, רמות ה FSH ירדו וה -AMH עלה. בבדיקה הרופא המופתע אמר לה שתרומת ביצית כבר לא רלוונטית והיא אכן נכנסה להריון תוך זמן קצר אחרי.

האם המקרה הזה הוא יוצא מן הכלל?

אני לא יודעת. אני כן יודעת שיש וכשמגיעה אלי מטופלת אני יודעת איפה אנחנו מתחילות את הטיפול-מסע ,אבל אני לא יודעת איך נסיים אותו.

בריאות ופוריות לכולנו

קארין