שיטת אביבה - מאמרים וכתבות

"נס רפואי"? - אין דבר כזה!

לרבים מסיפורי ההצלחה של שיטת אביבה, משתרבב הביטוי "נס רפואי", למרות שההצלחות האלו הן תוצאה של התמדה, עקביות ועבודה קשה של נשים נחושות וחזקות, המאמינות בעצמן ובכוחות הנפש והגוף שלהן. מניין, אם כן, צץ לו שוב ההליך "הרפואי"?!, לא כל שכן ה"נס"?! שהרי אם זה "רפואי" זה בוודאי לא נס, ואם זה "נס" זה בהחלט לא רפואי. נשאלת השאלה, למה נשים משתמשות במטבע לשון שלוקח מהן את כל הקרדיט ומעביר אותו לרופא אשר לא האמין ביכולתן להרות מלכתחילה?

ואולי זה "נס רפואי"?: לראשונה בעולם, תושבת שוודיה ילדה בן לאחר שהושתל בה רחם.

מאת מיכל פוני

לאחרונה, יותר מידי, נשים-צעירות-מידי, פונות אלינו עם האבחנה ״מנופאוזה מוקדמת״ והפניה לתרומת ביצית. לא זאת בלבד, אלא שחלק מהן מצליחות בהמשך, לאחר תרגול בשיטת אביבה, להרות, ואפילו באופן טבעי.

זה לא נס, ובוודאי שאינו רפואי! - דווקא הרופא, שמיהר להודיע לאותה אישה, "שהיא במנופאוזה מוקדמת", בוודאי שאינו ראוי לקרדיט - הוא כשל כאן במלאכתו, עשה אבחנה לא נכונה, ומבלי להשאיר מקום לספק, מיהר לחרוץ גורלות ולשלוח את האישה לתרומת ביצית. עבורו, זה עוד שם של הליך רפואי ועבורה זה חורבן וכישלון אישי עם משמעויות עמוקות במישורים רבים: אישיים, זוגיים ולעיתים אפילו דתיים*.

אשר ל״נס״... אפשר להבין את הנטיה להגדיר כ״נס״, כל דבר שחשבנו שהוא בלתי אפשרי. אבל משתמע מזה, שאנחנו לא מאמינות שאנחנו יכולות, לא מאמינות שהגוף שלנו מסוגל... ההצלחות של שיטת אביבה הן תוצאה של התמדה, נחישות ועבודה קשה- הן בשום אופן לא ״נס".

המחקר הרפואי והחידושים ברפואה בהחלט עושים נפלאות, והביאו מזור לזוגות שבעבר נשארו חשוכי ילדים - אך האם זהו "נס רפואי" או הישג מדהים של מדענים ורופאים?

עפרה מהודר, MSc במדעי הרפואה, כתבה במאמרה "מה זה נס רפואי" : נסים ומדע, כידוע, לא מסתדרים טוב ביחד (אם תרצו — כמו שמן ומים). מדעי הרפואה פותחו הרי כדי לרפא אנשים בלי לחכות לנסים. בהמשך היא מביאה מתוך מאמר שפורסם ב-2007, בנושא נסים ברפואה , הפעם בכתב עת להיסטוריה של הרפואה. כותרתו של המאמר: "הרופא היה מופתע, או: איך מאבחנים נס". החוקרים סקרו שש מאות נסים שתועדו בארכיונים של הוותיקן. הם מצאו, ש- 95% מהאירועים שקיבלו מעמד רשמי של נס, היו אירועים רפואיים. הם מציינים שבכל המקרים נדרשה עדות של רופא על מנת לאשר את הפרוגנוזה הגרועה שהייתה צפויה קודם לחולה, ואת התדהמה לאור הריפוי המפתיע. אם כך, מסתבר, שאפילו בוותיקן, במאה ה- 17, כאשר הנס היה מיוחס להתערבות של אלוהים – את האישור של הנס היה צריך לתת – רופא .

למאמר בשלמותו וקישור למקורות: http://www.medi-kal.com/content/755/

כותב ד"ר גילעד אסימו במאמר האם יש דבר כזה: "נס רפואי"? , שפרסם ב-Xnet: הרפואה המערבית מבוססת על עובדות מדעיות בלבד, בעוד שחלק מהאנשים מחפשים לעתים תשובות שקל יותר להבין ולעתים גם להאמין בהן. מקום האמונה, כמובן, לא נפקד מהרפואה: ישנם מחקרים המעידים בכלים מדעיים כי מצב נפשי כמו דיכאון או חוסר ודאות משפעים לרעה על מערכת החיסון; מנגד, מצב רוח טוב (ראו ליצנים רפואיים, למשל), התעמלות גופנית וסביבה תומכת מעלים את סיכויינו להתגבר ולשרוד. הגוף והנפש קשורים.

למאמר בשלמותו: http://www.xnet.co.il/health/articles/0,14713,L-3091762,00.htm

למה אם כן, נשים שמתארות את ההצלחה שלהן, משתמשות במטבע לשון, שלא רק שלא מייחס את ההצלחה למאמצים שלהן, אלא מעביר את ה"קרדיט" להליך ה"רפואי" ולרופא, שמלכתחילה לא האמין ביכולתן להרות?

כנראה שאיבדנו את האמון בגוף שלנו ובכוח הריפוי שלו. והסביבה, תומכת ככל שתהיה, ומלאת כוונות טובות, לא השכילה לחזק אותנו להאמין בעצמנו וביכולות שלנו. אנחנו מקבלות, כל מה שהרופאים אומרים, מבלי להפעיל שיקול דעת ותוך פאסיביות וציפייה שהדברים שיקרו מאליהם. אנחנו מאמינות למלומדים, מחפשות סטטיסטיקות ומספרים, קוראות את כל המחקרים ורצות לעשות את כל הבדיקות האפשריות. אבל דווקא בעצמינו אנחנו לא מאמינות - האמונה והאמון שאנחנו נותנות בגוף שלנו, יחד עם לקיחת האחריות על הריפוי העצמי, ישפיעו באופן מיידי על המצב הבריאותי שלנו .

* על דילמות דתיות בנוגע לתרומת ביצית: Is egg donation allowed in Islam? http://www.zawaj.com/askbilqis/egg-donation-in-islam/
תרומת ביצית היבטים חוקיים ואתיים - מתוך אתר מכון פוע״ה http://www.puah.co.il/ViewArticle.aspx?ArticleId=180 לחצו כאן כדי לחזור לדף המאמרים והכתבות